בלוג

 18.10.17

חיים ומוות ביד הלשון, כבר אמרנו?

בתכנית הרדיו שלו, White Coat, Black Art, דיבר ד"ר בריאן גולדמן על הפגיעה באיכות הטיפול הרפואי הניתן למי שאינו דובר אנגלית או צרפתית בקנדה.

קנדה היא כידוע ארץ קולטת מהגרים. לדברי ד"ר גולדמן, ישנן אוכלוסיות של מהגרים בקנדה שאינם דוברים את השפות המקומיות – אנגלית וצרפתית, וכאשר הם נזקקים לטיפול רפואי, התרגום בין החולים ובין הצוות הרפואי מתבצע לא על ידי מתורגמנים מקצועיים אלא על ידי בני משפחה. כך קורה, למשל, שילד נדרש לתרגם עבור הורה חולה. ה"מתורגמן"  הצעיר לעתים משמיט, מוסיף, או מחליף מילים, ויש שהוא נאלץ לבשר להורה חולה כי אובחנה בו מחלה קשה – משימה קשה גם לאיש מקצוע מיומן ובוודאי אין להטילה על ילד או נער.

ד"ר גולדמן מציין דוגמאות נוספות של פגיעה באיכות הטיפול: כאשר אדם לוקה בהתקף לב, טיפול מיָדי עשוי להציל את חייו. במקרים שבהם יש קצר בתקשורת בין החולה והצוות הרפואי, הטיפול הנדרש עלול להתעכב, וזו כבר סכנת חיים.

דוגמא נוספת היא זו של נשים אשר בגלל אי-ידיעת השפה, פוחת הסיכוי שלהן להיבדק בממוגרפיה או בבדיקה של משטח צוואר הרחם. ובאופן כללי, קצר בתקשורת מגביר את הסיכון לטיפול רפואי שגוי, ולביקורים תכופים בחדר המיון.

המסקנה של ד"ר גולדמן היא שבמקומות שבהם לא ניתן לספק מתורגמן במקום, יש להעמיד לרשות האוכלוסיות השונות שירות תרגום טלפוני ללא עלות, 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה.

כל זה מעניין, בין היתר, כי גם ישראל היא מדינה קולטת מהגרים, ועם זאת, נראה לי שכאן הבעיה מעט פחות חריפה מאשר בקנדה. הסיבה היא שרבים בצוותים הרפואיים דוברים שפות נוספות (כי הם בעצמם היגרו לכאן, או למדו בחו"ל). ובנוסף, שירות תרגום טלפוני קיים כבר בארץ, הן במוקד של משרד הבריאות, והן על ידי גופים שונים, כגון: www.kolzchut.org.il. אז אולי בהיבט הזה לפחות מערכת הבריאות שלנו טובה מזו של קנדה??

על כל פנים, זו היא דוגמא נוספת לכך שלעתים חיים ומוות ביד הלשון, ושאין תחליף לתרגום מקצועי.


 

23.8.2017

הבוקר שמעתי קטע משיחה בתכנית הרדיו של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב'. הם ראיינו את ירון בלום (בכיר לשעבר בשב"כ) שאמר, בין היתר, שחברי הכנסת הערבים לא מייצגים את הציבור שבחר בהם.

לשמע אמירה זו הזדעק ליבסקינד שאמר [בערך במילים אלה:] מה זאת אומרת "לא מייצגים"? הרי הציבור הזה בחר בהם, שם פתק בקלפי, איך אתה אומר שהם לא מייצגים את הציבור שבחר בהם? התפתח "ויכוחון" קטן (לפחות אחד המראיינים היה כמעט אגרסיבי לטעמי), ובהמשך ירון בלום אף נשאל אם אין נימה של התנשאות בדבריו, כאילו הציבור הערבי שבחר בנבחריו אינו באמת מבין מה משמעות הבחירה שלו.

ירון בלום טען להגנתו שהציבור הערבי ברובו בחר אמנם בח"כים של הרשימות הערביות, כדי לא להצביע בעד מפלגות ציוניות, ולמרות זאת, הח"כים הערבים אינם מייצגים את ציבור בוחריהם; זאת מפני שהם אינם עוסקים בנושאים שבאמת מטרידים ציבור זה אלא בנושאים אחרים, שאינם נוגעים לחיי היום-יום של אזרחי ישראל הערבים.

אי-ההבנה או הכשל בתקשורת בין שני הצדדים בשיחה נבע מסיבה לשונית: פירוש המילה "ייצוג," או הפועל "לייצג." ברור שמי שנבחר לייצג – הוא המייצג. אבל לעתים, כמו במקרה הנ"ל (לטענתו של בלום, לפחות) הייצוג הוא תיאורטי בלבד, "על הנייר," ובפועל – אין לציבור הבוחרים הערבי ייצוג בכנסת.

הפתרון שמצאתי לכך לאחר מחשבה הוא להוסיף את המילים "תיאורטי" ו"בפועל" למילה "ייצוג", ואז אין מקום לאי-הבנה.

בעבודת התרגום אני נתקלת לא פעם במקרים שבהם עליי לתרגם מילה או ביטוי מסוים לא באמצעות מילה בודדת אלא באמצעות מילה + מילת תיאור מסוימת (לוואי, שם תואר, וכד').

אם יש למישהו הצעה אחרת לפתרון הכשל התקשורתי שנוצר כאן, אשמח לשמוע.

13.3.2017

התקינות הפוליטית הגיעה לחדר השינה

באמריקה כבר לא תקין לקרוא לחדר השינה הראשי בבית master bedroom – כינויו משכבר הימים.

התחליפים כוללים, בין היתר, owner's bedroom או owner's suite.

ולמה סר חנו של השם הישן והמוּכָּר? מסיבות חברתיות ומגדריות. ל-מאסטר יש קונוטציה של "בעל הבית," "האדון" וזה לא חברתי.

וגם: בימינו הדיירים לא בהכרח עונים על ההגדרות המסורתיות של משפחה.

אחת הדוגמאות היא דירה שתוכננה עבור שתי אחיות – שתיהן בעלות הבית במידה שווה, ולכל אחת מהן תוכנן חדר שינה שצמודים אליו שירותים וחדר ארונות.

נראה שגם "חדר הורים" – הפתרון שלנו, בעברית, צפוי לעבור שינוי.

יש למה לחכות :)


 

16.1.17

על חקלאות ועוד…

פירוש המילה GRAFT:

(1) בחקלאות ובבוטניקה: הרכבה; על-פי מילון אבן שושן: "חיבור ענף או פקע של צמח ("רוכב") אל גזע או ענף של צמח אחר ("כַּנָּה") הקרוב אליו קרבת משפחה …כדי שיהיו לצמח המורכב מתכונותיהם של הכנה והרוכב גם יחד."

(2) ברפואה: השתלת רקמות; כלומר, לקיחת רקמת תאים מאבר מסוים או מאדם אחר והשתלתם במקום אחר בגוף או בגופו של אחר.

(3) ובהשאלה: ניתוב כספים המיועדים לפרויקטים ציבוריים למטרות אחרות, המניבות טובות הנאה לגורם "המנתב" או משרתות את מטרותיו.

ועכשיו חידון:

קראו את הכתבה הבאה והחליטו – האם לפנינו דוגמה ל-GRAFT?

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3076721


9.7.16

ללא כותרת

כותרת בניו יורק טיימס אתמול:

Next leader of Britain is certain to be a woman

אמיתי, לא נגעתי.

לי זה הזכיר את "אדם נשך כלב."


26.6.16

בשולי סערת השוּלָה

למען האמת, הסערה שחוללה שולה – המילה שהוצעה למלא את מקומה של "פריפריה," הייתה די מגוחכת בעיניי, וזאת מפני ש- periphery פירושה שוליים או היקף, כלומר, מה שאינו במרכז. אז למה ל"שוליים" קונוטציה שלילית ואילו עם המסמן "פריפריה" אין לנו בעיה?

אולי הבעיה היא עם המסומן ולא עם המסמן? ואם כך, ההתנגדות לשולה היא למעשה קריאה למכבסת מילים.

אגב, מה לגבי תיאטרון שוליים – כאן לשוליים יש דווקא קונוטציה "מגניבה" של תיאטרון אוונגרדי.

זו דוגמא לכך שלַהֶקְשֵר יש השפעה מכרעת על משמעותן של מילים.

יחד עם זאת, גם אני לא מתלהבת משולה, ולו רק מפני שזה שם פרטי מוּכּר, וממילא המילה הזאת הייתה מזמנת אינספור "דחקות" (כפי שקרה למשל ללימור, לנילי [תני לי], ליורם, ולזלמן [יש לו מכנסיים]). ובכלל, אם הציבור הרחב מפתח רגשות כל כך שליליים כלפי מילה, אין שום סיכוי שהיא תתקבל.

אי לכך חשבתי על המילה עָרְפָּה מלשון עורף והגעתי אליה מ-hinterland   שאחד הפירושים שלה הוא: האזורים המרוחקים מהמרכז. מוצאה של Hinterland מגרמנית. Hinter בגרמנית = מאחור, כמו גם עורף שהוא אחורי הצוואר, ולעורף יש כבר בעברית מובן מטפורי – האזורים והאזרחים שאינם בחזית.

דרך נוספת יכולה להיות יצירת הֶלְחֵם, כלומר הלחמה או מיזוג חלקים של מילים נפרדות למילה אחת, אבל אין לי רעיון טוב להלחם עברי שימלא את מקומה של פריפריה.

הנה כמה הלחמים חדשים יחסית שנתקלתי בהם:

Crisitunity = crisis + opportunity, כלומר, להפוך משבר להזדמנות (או להוציא מתוק מעז; להפוך לימון ללימונדה).

Wellderly = well + elderly, כלומר, קשישים "במצב טוב."

אחד כזה, שהתפרסם מאוד לאחרונה, הוא Brexit המורכב מ-Britain ו-Exit. בהקשר זה אולי תתעניינו בדעתו של בלוגר שמאוד לא מתלהב מהמילה הזאת:

http://www.huffingtonpost.co.uk/sam-lewishargreave/is-brexit-the-worst-polit_b_10615036.html

להשתמע בסערה הבאה!


30.5.2016

הידעתם שישראלים ממציאים מילים באנגלית?

הפעולה שאנחנו ב"עברית" קוראים לה סנפלינג נקראת באנגלית rappelling.

המילה snappling לא מופיעה במילונים של אנגלית תקנית (ככל שמצאתי). אחד היחידים שמפרש את המילה, ומייחס לה את המובן השגור בישראל, הוא המילון של בבילון, שכידוע נוסד בישראל. לכל היותר, כפי שמצאתי במילון סלנג אחד, זהו הֶלְחֵם של שתי מילים: snuggling + napping, כלומר "להתכרבל ולנמנם."

מעניין מי הממציא – אני לא הצלחתי לגלות.


14.2.2016

על תרגום, פוליטיקה, והבניית דעת קהל

ביום שלישי 8.2.16 סייר נתניהו לאורך הגבול עם ירדן, שם נבנית גדר ביטחון כחלק מההיערכות לקראת האפשרות שאנשי דאע"ש יימצאו בצדו השני של הגבול.

במהלך הסיור אמר נתניהו, בין היתר, את הדברים הבאים:

"אנחנו רוצים להגן על הווילה — בסביבה שבה אנחנו גרים, אנחנו צריכים להגן על עצמנו מפני חיות הטרף."

הדברים תורגמו לאנגלית בגרסות שונות, והרי הפינה לשיפוטכם (ההדגשות שלי):

YNET:

"…In the environment in which we live, we must protect ourselves from the predators."

HAARETZ:

"We must defend ourselves against the wild beasts"

JERUSALEM POST:

כמו "הארץ" אבל ללא wild, beasts בלבד.

THE TIMES OF ISRAEL:

תרגום ופרשנות:

"in our neighborhood, we need to protect ourselves from the carnivorous animals," Netanyahu said in an apparent reference to extremist Islamist movements.

THE GUARDIAN:

תרגום ופרשנות:

"Israel's prime minister, Binyamin Netanyahu, has announced his intention to 'surround all of Israel with a fence' to protect the country from infiltration by both Palestinians and the citizens of surrounding Arab states, whom he described as 'wild beasts'."

אז למה באמת התכוון המשורר? נראה שהכול תלוי בעמדתו הסובייקטיבית של המאזין או הקורא.

בהקשרים מסוג זה, האם ניתן בכלל לתרגם באופן אובייקטיבי?

חומר למחשבה.


24.1.2016

מילים הומופוניות

מילים הוֹמוֹפוֹניוֹת הן מילים בעלות צליל זהה או דומה אך משמעות שונה.

הדמיון הקולי הזה נקרא באנגלית clang effect;

clang הוא צליל הנקישה במתכת.

הנה כמה צמדים לדוגמא:

Bold/bald         Wary/worry       Principle/principal            Virtuous/virtuoso         said/sad

תמיר/טמיר        תפל/טפל           עמיד/אמיד         פך/פח   על/אל    נעלם/נאלם         עלון/אלון


23.11.15

חיים ומוות ביד הלשון – על הסתה וחופש הדיבור

 ארי דה לוקה [Erri De Luca], סופר איטלקי המוּכָּר גם בארץ בזכות תרגומי ספריו לעברית, עורר סערה רבתי באיטליה ובצרפת, והכול בגלל מילה אחת. במה דברים אמורים?

בין טורינו וליון מתוכננת בניית מסילה לרכבת מהירה שתגמע מרחק של 270 ק"מ במהירות של 220 קמ"ש. המסילה אמורה לחצות עמק יפהפה בצפון איטליה, Val di Susa שמו. מבקרי התכנית העלו טיעונים שונים וביניהם כמובן גם הטיעון הסביבתי. ארי דה לוקה התייצב בראש מחנה המתנגדים ובאחד הראיונות שנתן לתקשורת, אמר בין היתר: "בפרויקט הרכבת צריך לחבל. הצבתות חיוניות כי הן משמשות לחיתוך הגדרות." במקור:"La Tav va sabotata. Le cesoie sono utili perché servono a tagliare le reti."

בעקבות דברים אלה הוגשה נגדו תביעה משפטית בגין הסתה לאלימות פלילית, והתביעה עוררה ויכוח ציבורי סביב השאלה של גבולות חופש הדיבור.

המשפט הסתיים באוקטובר 2015, בזיכוי. ארי דה לוקה, המנצח, התראיין בכל כלי התקשורת באיטליה והסביר שהפועל SABOTARE [= לחבל] יכול להתפרש לא רק כפשוטו – מניעת דבר על ידי פעולה אלימה, אלא גם במובן מופשט, כלומר: להזיק כדי למנוע, לאו דווקא באמצעים אלימים.

ארי דה לוקה הוא אינטלקטואל, סופר האמון על מילים (בין היתר, לימד את עצמו עברית מקראית ויידיש!). בתור שכזה, הוא יכול היה לבחור, למשל, בפעלים OSTACOLARE או SVENTARE שפירושם להכשיל ולסכל, בהתאמה, כלומר, לגרום לכך שדבר מה לא יתקיים, למנוע אותו. אבל דה לוקה בחר בפועל לחבל, ולא עוד אלא, פירט מה תפקידה של הצבת במעשה החבלה – לחתוך את הגדרות!

האם התכוון לעורר מודעות, ואולי אף להביא לביטול פרויקט הרכבת על ידי מחאה ציבורית נרחבת? או שמא התכוון להסית לאלימות? כלומר, ללקיחת החוק בידיים?

בית המשפט בטורינו השתכנע כנראה שלא הייתה בדבריו משום עברה על החוק, והקריאה לחבל אין בה משום הסתה לאלימות.

חומר למחשבה. מכל מקום, שוב זכה נושא לשוני ב-"15 דקות של תהילה."


12.11.15

עכשיו זה כבר טרנד? אולי… בכל אופן התהליך בעיצומו, בארה"ב לפחות:

במחנה קיץ של "האיחוד ליהדות רפורמית" בארה"ב התקבלה פנייה מאמה של טרנסג'נדרית בת 11 שהשתתפה במחנות הקיץ בעבר כבן, וכיום היא בת, ומבקשת שכך יתייחסו אליה.

הפנייה נענתה בחיוב ובעקבותיה התקבלה החלטה במוסדות התנועה הרפורמית "לבחון את השפה שבה מנוסחים תפילות, טפסים והצהרות מדיניות, במטרה להבטיח שבעלי כל הזהויות המגדריות וכל הביטויים המגדריים יתקבלו בברכה, ייכללו, ויקבלו יחס של כבוד. הדבר כולל פרסום הצהרות בנוגע למדיניות של הכללה ו/או הימנעות מאפליה על רקע של זהות מגדרית."

הציטוט מ"הארץ" ב- 6.11.15. כותרת הכתבה: "חוד החנית במאבק למען טרנסג'נדרים: הרפורמים" מאת אליסון קפלן סומר.


5.9.2015

על הקשר בין שפה ותרבות:

חה"כ מירב מיכאלי – קבלי עדכון

לקראת פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות בעולם, נקראים הסטודנטים והמרצים באוניברסיטת טנסי (בארה"ב) לזנוח את השימוש בכינויי הגוף הוא [HE] והיא [SHE] ובמקומם להשתמש בכינוי גוף ניטרלי מבחינה מגדרית: ZE. ומכאן ש- HIS ו-HER יהיו מעתה: ZIR.

"היחידה לשונות ולשילוב" של האוניברסיטה פרסמה מילון מונחים חדש שאינו בינארי, כלומר, זונח את החלוקה לשני מינים בלבד – זכר ונקבה, והודיעה כי מעתה יוכלו כל הסטודנטים בקמפוס "להשיל מעליהם את הנטל הכבד של התיוג המסורתי."

לקריאה נוספת: The Gender Neutral Pronoun blog

 


תרגום עברית-איטלקית-עברית

ehud 2

אהוד אסולין (בתמונה) חי ברומא כבר כמה שנים, לומד שם באוניברסיטה, ומדבר וכותב איטלקית ברמה הקרובה לשפת אם.

חוץ מזה הוא הבן שלי, ולכן אני מפרגנת לו את הפוסט הזה, וממליצה עליו למטרות הבאות:

  • תרגום תכתובת שוטפת (אימיילים ועוד) ליבואנים/יצואנים/מטיילים/כל סיבה אחרת
  • תרגום בעל-פה לצורכי ניהול מו"מ בטלפון או במקום
  • שליחויות שונות ברומא

אהוד הוא רציני, אחראי, דייקן, ויעיל.

האימייל של אהוד: ehudassouline@gmail.com

ואפשר גם דרך האתר שלי: ruti@ruti.co.il


פרדוכסלי? לאו דווקא

4.6.15

"בפעם הראשונה שגדעון (גידי) רובין הרחיק מביתו ומהסטודיו שלו בלונדון כדי ליצור פרויקט אמנותי חדש במסגרת שהות אמן, הוא מצא את עצמו באופן פרדוקסלי דווקא במקום הכי קרוב לשורשים – בסטודיו של עמותת אאוט-סט ברחוב ביאליק בתל-אביב, לא רחוק מבית ראובן, שהיה ביתו של סבו ראובן רובין, וכיום שוכן בו מוזיאון שבו מוצגים ציוריו."

מתוך כתבה של שני ליטמן במוסף גלריה של "הארץ" מ- 31.5.15

בתרגום לאנגלית שפורסם במהדורה האנגלית של עיתון הארץ ב- 1.6.15 הפסקה הנ"ל תורגמה כך:

"Ironically, the first time Gideon Rubin left his London home-studio to create a new project as an artist in residence, he found himself in the very place closest to his roots – the outset*  art organization's studio on Bialik Street, Tel Aviv, not far from Rubin Museum. That building had been the home of Gideon's late grandfather, the respected Israeli artist Reuven Rubin. It is now dedicated to the latter's work. "

אני הדגשתי המילים פרדוקסלי  במקור ו- ironically [באופן אירוני] בתרגום.

האם בחירה זו מתאימה? האם הייתה סיבה להימנע מתרגום מילולי במקרה זה? כלומר, מדוע לא נבחרה המילה paradoxically?

לפי הגדרות מילוניות של שתי המילים הנ"ל, פרדוכס** הוא דבר או מצב המורכב משני גורמים שנראים מנוגדים או בלתי אפשריים אך למעשה הם נכונים ואפשריים; מצב פרדוכסלי יכול להיווצר גם כאשר אמירה מסוימת מכילה שני חלקים סותרים לכאורה אשר למעשה הם נכונים. אירוניה מוגדרת כשימוש במילים שמבטאות את ההפך ממה שהדובר חושב באמת, בייחוד כדי להצחיק. וגם: סיטואציה אירונית היא מוזרה או מצחיקה כי דברים קורים בה באופן שמנוגד למצופה.

אמנם במקרים רבים האופן שבו אנחנו משתמשים במילים אינו חופף במדויק את ההגדרות המילוניות שלהן. אבל גם אם ניקח בחשבון את העובדה הזאת, לדעתי, שתי המילים לא מתאימות במיוחד לתוכן הפסקה. אני הייתי אומרת שמדובר בצירוף מקרים, לא בפרדוכס ולא באירוניה. אם כבר לשפר את המקור על ידי סטייה ממנו (אף כי זה אינו תפקידו של המתרגם), הייתי משתמשת במילה incidentally שאחד הפירושים שלה הוא דבר המתרחש או עשוי להתרחש באופן מקרי, לא מתוכנן, בחיבור עם דבר אחר.

אם נחזור מן השוליים לעיקר, נושא הכתבה הוא תערוכה שמתקיימת במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. אני אלך לראות.

שתי הערות נוספות:

*הייתי כותבת את שמה של עמותת Outset ב- capital O.

**לפי מילון אבן שושן אפשר לכתוב פרדוקס/פרדוכס גם ב-ק וגם ב-כ.


מלאך? של שלום??

19.5.15

בשבת, 16.5.15, נפגש האפיפיור עם אבו-מאזן בוותיקן, זמן קצר לאחר ההכרה הרשמית של הוותיקן בפלסטין כמדינה.

הפגישה תפסה כותרות ראשיות לא רק בגלל עצם קיומה אלא בגלל תקרית לשונית שאירעה בה. על-פי דיווחי חלק מהכתבים שנכחו במקום, בהגישו לאבו-מאזן את השי הקבוע שהאפיפיור מעניק לראשי מדינות בפגישות אישיות – מדליית ארד ובה הטבעה של מלאך השלום – אמר פרנציסקוס לנשיא הרשות הפלסטינית, "אתה מלאך של שלום."

האמנם?

על-פי דיווחים אחרים, האפיפיור לא אמר "אתה מלאך של שלום" (היגד) אלא, "היה-נא מלאך של שלום" (הבעת משאלה). באיטלקית, השפה שבה דיבר האפיפיור, ההבדל בין שתי האפשרויות מסתכם בשלוש תנועות ועיצור אחד, ובסדר הופעתם:

Sei un angelo di pace = אתה [הנך] מלאך של שלום

לעומת:

Sia un angelo di pace = היה-נא מלאך של שלום

לנוכח הפולמוס שהתעורר בעקבות זאת, הסביר דובר הוותיקן ש-  angelo[מלאך] פירושו גם שליח ולאו דווקא משרת האל (דו-משמעות שקיימת גם בעברית).

כמו כן הוסבר שהאפיפיור אמנם דובר איטלקית שוטפת אבל אולי טעה בהטיית הפועל כי זו אינה שפת אמו. עוד תורץ שהוא דיבר בלחש והכתבים הנוכחים לא הצליחו לשמוע אם אמר SEI או SIA.

כך או כך, לא בכל יום נושא לשוני, ולא עוד אלא דקדוקי, תופס את הכותרות הראשיות בתקשורת הבין-לאומית.

ולעצם שאלת המלאך, יחליט כל אחד לעצמו מהו התואר המתאים למר עבאס, באיטלקית או בכל שפה אחרת.


מה הקשר בין הצ'ופצ'יק של הקומקום ומערכת החינוך?

27.1.14
הדבר הזה שאין לו שם או ששכחנו את שמו המדויק, כמו למשל הצ'ופצ'יק של הקומקום, באנגלית קוראים לו WIDGET. כלומר, לכל מיני חלקים/ רכיבים/ מכשירים קטנים – אפשר לקרוא WIDGET.ואיך זה קשור לחינוך?
ארגון אמריקאי שמטרתו לשפר את איכות המורים פרסם ב-2009 דו"ח שכותרתו:The Widget Effect: Our National Failure to Acknowledge and Act on Differences in Teacher Effectivenessהטענה של מחברי הדו"ח הייתה שבמערכת החינוך הציבורית בארה"ב לא מתייחסים למשקלו הסגולי של כל מורה אלא מחשיבים את כל המורים כאילו הם שווי-ערך. המשמעות היא שהמורים הם לא יותר מ- WIDGETS, מעין "פקקים" שסותמים חורים. מחברי הדו"ח קיוו שבעקבותיו תיושם שיטה למדידה והערכה של מורים, שתהיה מדויקת ואמינה ותגרום לכך שמורים לא משובחים ייפלטו מהמערכת.פינת הקלישאה לסיכום: אולי אין אדם שאין לו תחליף, אבל הכול תלוי בטיב המילוי.
נ"ב: אגב "פקקים": זוכרים את שיבולת?אז "פקק" הוא עוד אחת מהשיבולים של ימי הקיבוץ האבודים. בסידור-העבודה של הקיבוץ, "פקק" היה מי שאין לו מקום עבודה קבוע והוא נודד בין מקומות עבודה זמניים, כממלא-מקום. וכך סגרנו מעגל: תפקידה הלשוני של המילה WIDGET (וחברותיה, כי יש עוד כמה כאלה) נקרא באנגלית PLACEHOLDER, כלומר ממלא-מקום, תרתי משמע: ממלא מקומה של מילה אחרת, וסתימת חור, פקק.


D2abba18f504587401306c15f06d5fab46999a42

DAVOS MEN

19.1.14

בעוד ימים אחדים יתכנסו בדאבוס, עיירה באלפים השוויצריים, מובילי הכלכלה העולמית, המכונים Davos Men.
במה דברים אמורים?
המושג Davos Men מוזכר במאמר שפרסם פרופ' סמואל הנטינגטון ב-2004:
Dead Souls: The Denationalization of the American Elite
במאמר זה הוא דן בהגדרת הזהות הלאומית של האמריקאים, ועל רקע זה, בפער התודעתי שנוצר באמריקה בין האליטות (קהילת העסקים, בעלי מקצועות חופשיים, עיתונאים, אינטלקטואלים ואנשי אקדמיה) הדוגלות בזהות קוסמופוליטית, לבין הציבור הרחב הדוגל בזהות לאומית. הוא קובע שהאליטות – בעקבות הגלובליזציה הכלכלית – פונות החוצה, ומאמצות זהות אוניברסאלית, קוסמופוליטית, בעוד ש"העם הפשוט" דבק בפטריוטיזם ובנאמנות למולדת האמריקאית. זהו פועל יוצא מכך שהאליטות, בניגוד לאזרח הפשוט, מעורבות בתהליכי הגלובליזציה ושואפות להעמיקם ולהרחיבם. הסוציולוג Manuel Castells סיכם זאת בקצרה: "האליטות הן קוסמופוליטיות, העם הוא מקומי."
איך כל זה קשור ל'אנשי דאבוס'?
הנטינגטון מצטט במאמרו דו"ח של חברת הייעוץ Global Business Policy Council הקובע שהתועלת הנובעת מפיתוח כלכלה גלובלית הולידה אליטה גלובלית חדשה. אלה הם 'אנשי דאבוס' [Davos Men], 'עובדי צווארון הזהב' או ה'קוסמוקראטים'. קבוצה זו, ההולכת וגדלה, כוללת אנשי אקדמיה, עובדי ארגונים בין-לאומיים, מנהלים בחברות רב-לאומיות ויזמי הייטק.
לשיטתם של 'אנשי דאבוס' נאמנות לאומית היא מיותרת, גבולות בין מדינות הם מכשול (אשר לשמחתם הולך ומטשטש), וממשלות של מדינות לאום הן שריד מן העבר, וכל תפקידן כיום הוא להימנע מהפרעה לפעילותן של האליטות בכל רחבי הגלובוס.
"אנשי דאבוס" אינם הנושא העיקרי של המאמר, הם מוזכרים בו כחלק מאפיון האליטה החדשה שהתפתחה בעקבות הגלובליזציה – אליטה של אנשים הרואים עצמם בראש ובראשונה אזרחי העולם ולא אזרחי מדינתם, המתייחסים לפטריוטיזם וללאומיות כאל רעות חולות, ומצדדים בעליונותו של חוק בין-לאומי על פני החוקים הפנימיים של כל מדינה.
ואיך כל זה קשור גם אלינו, בארץ?
חומר למחשבה!
***
דאבוס מארחת מאז שנות התשעים של המאה הקודמת את כנס "הפורום הכלכלי העולמי," אירוע שנתי שאליו מגיעים פוליטיקאים ואנשי כלכלה וכספים המייצגים את האליטה הכלכלית של העולם.
השנה יתקיים הכנס ב-25-22 בינואר תחת הסיסמא, "מחויבים לשיפור מצב העולם" והוא יתמקד בשינויים הפוקדים את כל אוכלוסיית העולם במישור הפוליטי, הכלכלי, החברתי, ובעיקר הטכנולוגי; בהשלכותיהם של שינויים אלה, ובהיערכות המתחייבת מהם. המטרה המוצהרת של הכנס השנה היא לפתח תובנות, יוזמות ופעולות הדרושות כדי להתמודד עם האתגרים הקיימים והמתעוררים.
לאתר ועידת דאבוס 2014


שיבולת

 13.1.14
באנגלית יש מספר לא רב של מילים שמקורן בעברית, וליתר דיוק בעברית המקראית.אחת כזאת, שנקלטה ללא שינוי בהגייה היא שיבולת: Shibboleth.המקור הוא ספר שופטים, יב, ו, הסיפור על יפתח הגלעדי ואנשיו שזיהו את בני שבט אפרים – אויביהם באותה עת – על פי ההגייה של המילה שיבולת ב-ש שמאלית:"ויאמרו לו אנשי גלעד: האפרתי אתה? ויאמר: לא. ויאמרו לו: אמור נא שיבולת ויאמר סיבולת ולא יכין לדבר כן. ויאחזו אותו וישחטוהו על מעברות הירדן וייפול בעת ההיא מאפרים ארבעים ושניים אלף."שיבולת משמשת באנגלית במובן מטפורי שעבר גלגולים שונים ובימינו, פירושה אינו זהה באנגלית בריטית ובאנגלית אמריקאית.על-פי הלשונאי הבריטי H.W. Fowler (1858-1933), המובן של shibboleth באנגלית הוא acid test, כלומר, מבחן או בדיקה להוכחת הערך, האיכות או המהות האמיתיים של הדבר הנבדק.על-פי מילון אוקספורד לאנגלית, shibboleth היא מנהג, עיקרון או אמונה – לרוב מיושנים – המשותפים לקבוצה מסוימת של אנשים, ומבדילים אותה מכל השאר.על-פי מילון וובסטר לאנגלית אמריקאית (1974) shibboleth היא כל סיסמא המשמשת לזיהוי וגם כל משפט, מטבע לשון, נוהג, מנהג, וכד' האופייניים לקבוצת אנשים מסוימת, ורק לה.אפשר לשער שכמעט כל אחד מאתנו משתייך לקבוצה כלשהי (משפחה, לימודים, צבא, מקום עבודה, ועוד ועוד) שיש לה לפחות "שיבולת" אחת משלה. למשל, מה עולה על דעתכם לנוכח הצירוף, "צוות חיסול"? אם חשבתם על רצח – אתם אולי צודקים, אבל לא בשנים עברו בקיבוץ, שם "צוות חיסול" היה צוות התורנים שתפקידם היה לסדר את חדר-האוכל אחרי מסיבות.אם גם לכם יש shibboleth מעניינת, כתבו לי!